‏‏ניתוח נקודת האיזון בעסק

נקודת האיזון בעסק היא הנקודה בה הרווח הנקי בעסק שווה לאפס. משמע, אין רווח או הפסד מהפעלת העסק וסך ההכנסות שווה לסך ההוצאות בעסק. מנקודת איזון זו ובמידה והכנסות העסק יגדלו העסק יתחיל להרוויח. מציאת נקודת האיזון דורשת לדעת את מחיר המכירה הממוצע לפריט, עלות מצרפית לפריט (העלות המשתנה) והרווח הגולמי בגינו ואת סך ההוצאות הקבועות העקיפות בעסק. כמעט בכל עסק, ובוודאי שבמסחרי, יש שתי קבוצות של עלויות; קבועות ומשתנות.

 עלויות קבועות עקיפות: הוצאות שיש לשלם אותן ללא תלות בהיקף ההכנסות; דמי שכירות, חשמל מנהלה ,מיסי עירייה, הנהלת חשבונות, צרכי משרד, פרסום וכיו"ב.

 עלויות משתנות: הוצאות הכרוכות בייצור, בעלות המכר, קניות חומרי גלם, הוצאות אריזה, חשמל מכונות, דלקים, הובלה ללקוחות, משכורות פועלי ייצור וכיו"ב.

 ישנם הבדלים בניתוח העלויות המשתנות והקבועות בין עסקים העוסקים בייצור מוצרים (יצרנים) לבין עסקים מסחריים שאינם יצרנים (קמעונאים וסיטונאים). בנוסף, יש להביא בחשבון שייתכן ועם הגידול בהיקף המכירות העלויות הקבועות העקיפות ישתנו עקב הגדלת כוח האדם המנהלתי או הוספת שטחי מסחר ותשלום דמי שכירות בגינם. לאור הגידול בהוצאות לעיל יש לבצע תמחור מחדש למחיר המכירה ליחידת מוצר. מחלקת התמחור בעסק נדרשת לנתח את העלויות המשתנות והקבועות בעסק ועל-פיהן "להעמיס" את אותה עלות קבועה ליחידת מוצר למחיר מכירתו הצרכני הסופי. פעולה זו, שעלולה להיתפס כשולית, מביאה להבדל בין עסק רווחי לעסק מפסיד. להלן פירוט לחישוב העלות המשתנה והקבועה:

 עלות משתנה בעסק יצרני: מפעל לייצור שוקולד לדוגמא, היא עלות חומר הגלם הישיר ליחידה, נניח ביחידות משקל אורך או נוזל, שאליו מוספת העלות הנגדית; עלות שכר עבודת פועלי הייצור, הוצאות אנרגיה והוצאות נוספות שנדרשו בהליך הייצור. את סך העלות מחלקים למספר היחידות שיוצרו ומקבלים עלות ממוצעת לפריט. כמובן, מיותר לציין שמתקיים יחס ישר בין סך המכירות לסך העלות, שכן ככל שנמכור יותר נדרש ליותר ייצור.

 עלות משתנה בעסק מסחרי: חנות למכירת נעליים לדוגמא, היא עלות לפריט נרכש בתוספת ההוצאות הנלוות לרכישתו כדוגמת הובלה, ביטוח ומיסים. ככל שנמכור יותר נקנה יותר (מתקיים יחס ישר בין מכירות לעלויות).

 הוצאות קבועות עקיפות: אינן מושפעות מהיקף הייצור והמכירה. לעיתים כמו שפירטתי לעיל יתכן והעסק יידרש להגדיל את הוצאותיו הקבועות או להקטינן בהתאם לנסיבות. מחלקת התמחור צריכה לבצע "עבודת שטח" ולעקוב מקרוב אחר השינויים החלים בעסק.

 מחיר מכירה ורווח גולמי: מחיר לפריט בניכוי העלות לפריט הוא הרווח הגולמי. אחוז הרווח הגולמי הוא היחס שבין הרווח הגולמי למחיר המכירה. הרווח הגולמי הוא למעשה עודף ההכנסה או התרומה שעליה מתבססת הרווחיות בעסק. ככל שאחוז הרווח הגולמי גדל כך ההכנסה בנקודת האיזון תהיה נמוכה יותר. בנקודת האיזון הרווח הגולמי או התרומה שווה להוצאות הקבועות העקיפות בעסק.

כלל ההכנסות ביחס לנקודת האיזון: אם העסק הצליח לייצר הכנסות מעבר להכנסה בנקודת האיזון הוא עבר ממצב של איזון למצב רווח. במידה והעסק לא הצליח לייצר הכנסות מעל ההכנסה בנקודת האיזון הוא עבר ממצב של איזון למצב הפסד.

דוגמא מספרית לנקודת איזון במכירות:

מכירות-            100,000 בנקודת האיזון.

קניות-               65,000   עלות המכר כולל העמסת הוצ' עקיפות 65%.

רווח גולמי-       35,000   לפי אחוז רווח גולמי 35%.

הוצ' קבועות-     35,000   שלא מושפעות ממכירות.

רווח-                0          נקודת איזון רווח = אפס.

הסבר: כדי שהעסק יממן הוצ' קבועות בסך של 35,000 שקל ובהנחה שאחוז הרווח הגולמי על הפריט הוא 35% צריך למכור יחידות פריט בסכום כולל של 100,000 שקל. התרומה מהמכירות מכסה את ההוצאות הקבועות בלבד. כל עודף ההכנסה שמעל 100,000 בניכוי 65% עלויות משתנות, התרומה, הוא למעשה רווח נקי לפני מיסים. נניח שהמכירות היו 150,000 שקל , אזי ה- 50,000 שקל העודפים סיפקו רווח נקי של 22,750 שקל.

 לסיכום, באמצעות כלים מדויקים יכול בעל העסק לעקוב מקרוב אחר עלויות הייצור ובהתאם לקבל החלטה מושכלת באיזה מחיר למכור את מוצריו. בהתחשב במחירי השוק החופשי ייתכן שאולי חלק מפסי הייצור יסגרו בשל אי כדאיות וייתכן שמוצרים יתומחרו באחוז רווח יותר גבוה. בסופו של יום, הקטנת עלויות והגדלת אחוזי הרווח הם השאיפה של כל יצרן ובעל עסק מסחרי.

לנוחיותכם,גיליון אלקטרוני בעריכת המשרד לניתוח נקודת איזון.