מיסוי פרישה – תיקון 190 לפקודת מס הכנסה. המפץ הגדול במיסוי כספי פרישה וקצבה.
במאמר זה אכתוב על תיקון 190, "המפץ הגדול" בתחום מיסוי פרישה. התיקון/החוק החדש, עוסקבין היתר בנשים שהגיעו לגיל 62 וגברים לגיל 67 ושהחלו לקבל קצבה, להלן: ("גיל הזכאות"), מקרן פנסיה או ממעסיק. המאמר יהיה תמציתי מאחר שהדברים הנוגעים בחוק זה הם רבים ומורכבים ואפשר לכתוב על זה ספר שלם.
תיקון 190 חוקק בעקבות שינויים בתקנות קופות הגמל שקבעו כי מינואר 2008 לא יהיו יותר קופות גמל הוניות הניתנות למשיכה חד – פעמית, כל ההפקדות מיום 1.1.2008 יהיו למטרת קצבה חודשית בלבד בגיל פרישה. על מנת להתעדכן לשינויים אלו הוחלט במס הכנסה לרענן את החוק, בוטלו שודרגו ונחקקו חוקים, ונולד תיקון חדש לפקודת מס הכנסה, תיקון 190 ( להלן: "התיקון").תחולת החוק , החל מיום 1.1.2012. במאמר זה אתייחס בתיקון 190 רק למה שנוגע למיסוי פרישה.
אתחיל בזה שקצבה חודשית מקרן פנסיה, מעסיק או חב' ביטוח היא הכנסה חייבת במס מלא בדיוק כמו משכורת, אין הנחות במס בגלל גיל, מין, וותק וכיוצא באלה. עכשיו נתחיל לתת את הפטורים על הקצבה לפי סעיף 9, זיכויים וניכויים המגיעים לפורש.
התיקון מאפשר לפורש/ת שהגיעו לגיל הזכאות, לנצל "סל" של פטור ששווה היום 796,536 ש"ח לטובת פטור על מענקי פרישה ו/או פטור היוון תגמולים ו/או פטור על הקצבה חודשית. ניצול של היוונים לפי תיקון 190 מחייב קבלת קצבת מינימום חודשית של לפחות 4,525 ₪ נכון לשנת המס 2020, ( 2021 – 4,498 ש"ח) (קצבה מזערית).
הפורש בהתאם לשיקוליו יוכל לתמרן בין שלושת המסלולים ובהתאם למשוך פיצויים פטורים ממס ,להוון בסכום חד – פעמי פטור ממס, כספי קצבה ותגמולים ששוכבים בקופות גמל שהופקדו אחרי 1.1.2008 ולקבל פטור ממס על חלק מהקצבה החודשית שהוא מקבל מהמעביד או קרן הפנסיה. אני מציין שכספים ששוכבים בקופות גמל והופקדו עד ליום 31.12.2007 פטורים ממס והם נזילים למשיכה חד – פעמית ללא היבטי מיסוי. "סל הפטור" שנותנת המדינה בשנת 2020 עומד על סך של 796,536 ₪, (2021 – 791,856 ש"ח). סל פטור זה הוא מכפלה של קצבה מזכה 2020 סך של 8,510 ₪ (2021 – 8,460 ש"ח), באחוז הפטור של 52% נכון לשנים 2020 עד 2024, וכפול מקדם של 180. לא אכנס במאמר מה היא קצבה מזכה ומהו המקדם, אך אומר בפשטות שעל בסיס הקצבה המזכה ניתנים הפטורים ולא בהתחשב בשכר של הפורש כמו בחוק הישן.
הדגשים חשובים שצריך לדעת:
משנת 2025 אחוז הפטור על הקצבה יעמוד על 67% ויש לכך משמעות להחלטה בקיבוע. האם פטור קצבה או היוון קצבה בעתיד? חשוב!
פיצויים פטורים ממס שנמשכו ב – 32 שנות העבודה (אני מדגיש שנות העבודה ולא סתם ה- 32 האחרונות שלפני הפרישה) שקדמו לפרישה, כולל בפרישה עצמה, פוגעים בסל הפטור במקדם של 1.35. מקדם הפגיעה 1.35 הוא למעשה קנס שהמדינה מטילה על הפורש שלא ייעד את הכסף למטרת קצבה בגיל זקנה. אתן דוגמא – משכתי בגיל העבודה, עם סיום עבודתי אצל מעסיק פלוני פיצויים פטורים בסך של 100,000 ₪, מסל הפטור שלי בעתיד יופחת סכום של 135,000 ₪ וכולל הצמדה למדד. המדינה רוצה שלא נמשוך פיצויים אלא נבצע רצף פיצויים או ייעוד לקצבה ואפילו בפרישה הסופית, את כספי הפיצויים שנעביר לקופה למטרת קצבה ולא נמשוך אותם.
משיכה של כספי תגמולים בהיוון פטור או היוון של קצבה ולא משנה לאיזו תקופה פוגעים בסל הפטור במקדם של 1 , כלומר אין קנס אבל עדיין מופחת מסל הפטור. המדינה עדיין מאפשרת לבצע היווני קצבה ותגמולים על מנת לאפשר לפורש ליהנות מסכומים חד – פעמיים הוניים לכל מיני מטרות ולא הכול נסגר לקצבה. אם עדיין אחרי משיכת הפיצויים וההיוונים נשאר משהו מסל הפטור, הוא ינוצל לפטור קצבה חודשית. אבל כאן חשוב לי לומר, לא חייב להשאיר את יתרת "סל הפטור" שנותרה בשביל פטור קצבה, אפשר להשאיר את היתרה על מנת לבצע היווני קצבה בעתיד ואפשר להחליט גם וגם. הסיפור זה של המשחק עם "סל הפטור" ומה אני רוצה לעשות עם הכספים ומה אני רוצה שיקרה בעתיד, נקרא "קיבוע" והוא נחתם עם מילוי טופס 161ד' למס הכנסה. אחרי 120 יום מיום הגשת הטופס הזה למס הכנסה, אין ממנו דרך חזרה, זה הופך לסופי ללא אפשרות חרטה. אני מציין שגם לעניין הקיבוע ישנה דרך ביניים כיצד לבצע את הקיבוע וכן להתחרט אבל זה עניין לייעוץ ספציפי ולא מתאים לכל אחד. יש להתייחס במיסוי הפרישה קודם כל לרצונו הפורש , איך הוא רואה את עצמו מתפרנס בפרישה? איך הבריאות שלו? מה עם יורשיו? הוא צריך כמה שיותר כסף בסכום חד פעמי בפרישה או אולי כמה שפחות? כל פורש וסיפור חייו. את רצונו של הפורש צריך לתרגם לתיקון 190 ולחסוך לו כמה שיותר כסף.
היבטים מיוחדים במיסוי פרישה:
אציין שלפורשי צה"ל, שב"ס ומשטרה יש בנוסף את הפטורים המיוחדים שלהם. ישנה התייחסות מיוחדת למי שלא הגיע לגיל פרישה אך הוכר כנכה 75% לצמיתות. ישנה התייחסות למי שהגיע לגיל הזכאות וממשיך לעבוד אצל אותו מעסיק, "פרישה מדומה", קורה המון וגם פה צריך לקבע זכויות. יש חשיבות לשנות העבודה שמעל 32 אצל אותו מעסיק חשיבות אם בוצע "רצף פיצויים" או "רצף מעסיקים" או "רצף קצבה". ישנה התייחסות מיוחדת למי שהתחיל לקבל קצבה לפני 1.1.2012 והגיע לגיל 62 אשה 67 לגבר אחרי 1.1.2012 , נמצא "רגל פה רגל שם" כמו שאומרים, אולי בכלל שווה לבקש פטורים לפי החוק הישן? גם זו אפשרות שקיימת בחוק וצריך לבחון כדאיות מיסוי שלה. ניקח לדוגמה את קופות הפנסיה הוותיקות ששם הקצבה פוקעת עם פטירתו של המבוטח, אין כאן תכנית חסכון ותשלומים חד פעמיים במקרה של פטירה, הכסף "הלך" כמו שאומרים, (למעט אם יש אלמן/ה או יתום שאז יקבלו קצבה חלקית). אם כך ייתכן וצריך לשקול להוון חלק מהקצבה לכל החיים ולקחת לבנק סכום חד – פעמי. הקופות הוותיקות מאפשרות לבצע היוונים למס' שנים וגם לכל החיים בשיעור של 5% 10% 15% 20% 25%. כמובן שחייבת להישאר קצבת מינימום של 4,525 ש"ח לאחר ההיוון.
לגבי משלמי הקצבה החודשית:
ישנם אלה שנמצאים בפנסיה תקציבית כמו עובדי מדינה, רשויות מקומיות, משרד החינוך וכיו"ב, וכאלה בקופות הפנסיה הותיקות כמו מבטחים , קג"מ קופות שמנוהלות על ידי "עמיתים". ב – "תקציבית" ו – "קופות ותיקות" לא נצברו כספים אלה נצברו זכויות. לכל שנת עבודה צבירה של 2% ולא יותר מ – 70% כלומר עד 35 שנות עבודה. אחוז הצבירה שאיליו הגיע הפורש מוכפל בשכרו הממוצע וזו הקצבה החודשית שהוא יקבל למשך כל ימי חייו.
ישנם אלה בביטוחי מנהלים וכאלה בקופות פנסיה רגילות כלומר פנסיה "צוברת". כאן מקבל הפורש קצבה ביחס לכסף שנחסך בקופה בהתחשב במקדמי המרה לקצבה חודשית וכמובן למשך כל ימי חייו.
גם המעבידים וגם הגופים הפנסיוניים הנ"ל, משלמים לפורש כספים מיוחדים בפרישה – "פיצויים", "פדיון ימי מחלה" , "מענק שנים עודפות" , "החזר דמי פיצויים" , "החזר דמי גמולים" , תשלום קצבה עבור השנה הקודמת או אפילו שנים קודמות , "מענק אי תחרות" , "פדיון ימי חופשה", "אי הודעה מוקדמת" ועוד תשלומים מסוגים שונים שיש לתת לגבם את הדעת איך למסות אותם על מנת לחסוך מס הכנסה ככל האפשר, ויש מה לעשות עם זה, החוק מאפשר כל מיני דרכים על מנת להשאיר מכסימום כסף בכיס של הפורש.
פריסות של פיצויים , הפרשי שכר , פדיון ימי חופשה, היוון קצבה חייבת:
מגוון אפשרויות לחסוך מס תוך שימוש בסעיף 8ג' לפקודת מס הכנסה המאפשר לפרוס למס' שנים, בכפוף למס' שנות העבודה מענקי פרישה, קדימה או אחורה ועד 6 שנות מס ולנצל שיעורי מס נמוכים הצפויים בעתיד או שהיו בעבר ופריסה קדימה למס' שנים בכפוף לגיל הפורש, במקרה של היוון קצבה חייבת. ופריסות אחורה של הפרשי שכר, ימי חופשה ועוד.
הטבות מס ביישובים ולגבי תושבי אילת הגמלאים – הזיכוי במס לפי חוק אס"ח:
מיום 1/1/2016 זכאים תושבי אילת הגמלאים לקבל זיכוי בשיעור של 10% על הכנסתם מקצבה עד תקרה שנתית של 242,520 ש"ח נכון לשנת המס 2020 (הטבה לגמלאים ראה שדרוג אס"ח לגמלאים) ההטבה הזו מייתרת את הפטור על הקצבה ולמעשה מאפשרת לנצל את סל ההון לטובת היוונים פטורים ומבלי שהנטו לבנק ייפגע. זהו שיקול מכריע בהחלטה על הקיבוע גם בפרישה מדומה וגם בפרישה סופית. גם היוון של קצבה חייב במס זכאי לקבל את הזיכוי הזה וצריך לנצל את זה, זו מתנה שמס הכנסה נתנו אותה לגמלאים באילת וזה שווה המון כסף!!
בעלי שליטה בחברה:
גם בעלי שליטה בחברות פרטיות שהגיעו לגיל הזכאות רשאים לבצע קיבוע זכויות ובהתאם, להוון תגמולים ולקבל פטור על הקצבה, הם לא שונים במיסוי שלהם מאנשים אחרים. השוני בא לידי ביטוי בחברה ולא במישור האישי של בעל השליטה. ופה יש גם היבט חשוב לעניין מה דין הקצבה שמשלמת החברה, הקצבה היא הוצאה מוכרת בחברה לצורך חישוב הרווח בכפוף למגבלה ומנגנון שכתוב בחוק. מה שאני רוצה לומר זה שבעלי שליטה זקוקים להכוונה וייעוץ שהם עדיין צעירים והרבה לפני גיל פרישה על מנת לתכנן נכון את העתיד כדי למקסם את הזכויות הניתנות להם בחוק.
החזרי מס בעקבות פרישה:
תמיד כדאי לבדוק אם קיים החזר מס בשנה שבה הייתה פרישה. בדרך כלל התוצאה היא החזר מס וחבל להפסיד כסף שמגיע לך.
שוב, כתבתי פה כמה מילים על קצה המזלג, המון פורשים לא מודעים לחקיקה והפסידו עשרות אלפי ש"ח. החקיקה סבוכה ומורכבת וכמות המידע היא עצומה ונתונה למומחי מיסוי. מי שחושב שהוא יוכל למלא טופס 161א' וטופס 161ד' לבד, או ללכת למס הכנסה וששם יעזרו לו, טועה. גם אם הצליח לקבע לבד ולבצע היוונים בפטור, אני אומר מניסיון, הפורש/ת הפסיד/ה כסף, למס הכנסה אסור לייעץ ולבד מיותר לציין, אין סיכוי להצליח. צריך להגיע ליועץ מס שמנוסה במיסוי פרישה ולתת לו לבצע את העבודה.
מאמר זה נכתב בתמציתיות ולידיעה כללית ואין לראות בו תחליף לחוות דעת מקצועית.
טפסים שימושיים במיסוי פרישה
רצף זכויות עובדים – טופס הצהרה למילוי טופס 161א טופס 161ח טופס 161ד טופס 161 טופס 161ג טופס 161 ב טופס 161י טופס 116ג