hero-pic

אזור סחר חופשי באילת

אזור סחר חופשי באילת | ארז מדמוני

הטבות מס לעניין מס הכנסה ומע"מ בחוק אס"ח באילת

הקדמה.

באוגוסט 1985 פורסם חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) התשמ"ה-1985 (להלן: "החוק"). מטרת החוק והתקנות שהותקנו מכוחו הייתה לסייע בפיתוח אזור אילת , לעודד הגירה של עסקים לאילת ולהגדיל את התיירות הנכנסת.

בקצרה, החוק ביטל את המע"מ באילת (כל העסקאות מכר ושירות בתוך אילת פטורות ממע"מ).  רכישת טובין מעוסק צפוני לעוסק תושב אזור אילת היא בשיעור מע"מ אפס. לעניין מס הכנסה: הייתה הטבה חודשית בשיעור של 20% למעסיק בגובה כל תשלום שכר העבודה של כל העובדים , הטבה זו לא ניתנה לבעלי שליטה בחברה ולא ניתנה למעסיק יחיד בגין העסקת קרובו. במסגרת חברה ההטבה כן ניתנה לקרוב של בעל שליטה. ניתן זיכוי במס ליחיד בגין הכנסתו מעבודה , עסק ומשלח יד בשיעור של 10% ללא הגבלת תקרה. ניתנה הטבה בדמות מענק (פחת נוסף או פחת אילתי) בשיעור של 50% מהעלות המקורית בגין רכישת נכסים.

אין ספק שהעיר אילת פרחה ושגשגה בעקבות החוק ואף היגרו איליה לא מעט משפחות ממרכז הארץ.

הטרגדיה של החוק.

החוק עבר במהלך השנים כרסום , בעיקר בגלל עברייני מס שניסו להבריח סחורות מחוץ לאילת כגון תכשיטים , סיגריות, בירה , מוצרי חשמל ועוד , כאשר הרווח הוא לקנות בשיעור מע"מ אפס על פי החוק ולהבריח את הסחורות לממכר מחוץ לאילת. כמו כן,עסקאות שהתבצעו במרכז הוצהרו ככאלו שבוצעו באזור סחר אילת כדי ליהנות מפטור ממע"מ בעסקה במרמה.

הענישה כלפי אותם עבריינים הייתה סלחנית והמחוקק, במטרה לטפל בבעיה, העדיף לשנות את החוק ובכך להביא לפגיעה בתושבי העיר אילת. במקום שעברייני מס בסדר גודל כזה שהורסים כלכה של עיר שלמה ישבו בכלא למס' שנים בתי המשפט גילו כלפיהם רחמים ואלו שלחו אותם הביתה עם הסדרי טיעון וקנסות זעומים. לפיכך, נותרו תושבי אילת וכלכלתה עם חוק אס"ח מדולל ועלוב. באופן זה בוטל הפטור ממע"מ על סיגריות ,בירה ותכשיטים. מנקודה זו חוק אס"ח הלך ונשחק בהדרגה וגם ניסיונם של ראשי העיר בתקופות בהן בוצעו השינויים לא הצליח לשמר הסדרי החוק הקיימים.

עניינה של חברת פדני תכשיטים בע"מ הנידון בפס"ד של בית המשפט השלום תל אביב- יפו החיש את המחוקק לבצע שינויים בחוק ולהביא לביטול הפטור ממע"מ על תכשיטים ושעונים.

במהלך החקירה נגד חברת פדאני החליטו רשויות מע"מ לבטל לחלוטין את הפטור על התכשיטים. מי שמעוניין לקרוא את הסדר הטיעון וללמוד כיצד חברה כזו מביאה לשינויי חקיקה המשפיעים על עיר שלמה מוזמן לקרוא את הכרעת הדין 002268/02 מתאריך 23/1/2003. להלן קטע מתוך פס"ד המפרט את שיטות התחבולה במטרה להימנע מתשלום מע"מ.

"הנאשמים הורשעו על פי עובדות כתב האישום כי נקטו שיטות ותחבולות שונות במטרה להימנע מתשלום המע"מ החל על עסקותיהם. כתב האישום מדבר באישום הראשון על עסקאות מכר שנעשו בת"א ובירושלים והחשבוניות בגין עסקאות אלו הוצאו מסניף החברה באילת כעסקאות הנהנות מפטור ממס וזאת ללא ידיעת מרבית הלקוחות.

באישום השני נשלחו הלקוחות לאילת לקבל את הסחורה שמכרו בסניפים בירושלים ובת"א כאשר הסחורה נשלחה לסניף באילת במיוחד בכדי שהעסקה תהיה פטורת מס.

דרך שלישית בה בחרו הנאשמים להתל ברשויות המס ייצוא באמצעות נוסע, במסגרתה לקוחות אשר לקחו פריטים בסניפים בירושלים ובת"א נשלחו לקבל את הפריטים בשדה התעופה בדרכם לחו"ל כאשר הפריטים מיועדים לייצוא אף שלא כך היה. כמו כן, ביצעו הנאשמים עבירות בכך שפשוט לא דיווחו על חלק מהעסקאות ולא הוציאו בגינם עסקאות מס כנדרש".

זו רק דוגמא אחת מיני רבות על עברייני מס שהזיקו לחוק אס"ח במהלך שנות קיומו.

בתחומי הכלכלה המקומית; קמעונאות ושירותים, הפטור ממע"מ לא בא לידי ביטוי במחירים שגבו סוחרי העיר מתושבי אילת ותיירה. על אף היות אילת אזור סחר חופשי קמעונאים גובים מחירים מופקעים מהציבור ולפיכך התייר נותר מבולבל – מחד מדובר באזור סחר חופשי ומאידך המחירים אינם עולים בקנה אחד עם תחושה זו. העניין עורר ביקורת ציבורית רבה בה נכתב חדשות לבקרים בעיתונות על יוקר התיור באילת. המחירים המופקעים והשתוללותם של קמעונאים עודדו את המחוקק בעידודם של  "נערי האוצר" לשים את נושא ביטול חוק אס"ח על השולחן עת עריכת  התקציב ולהביא לקיצוץ בהטבות מבלי לבדוק כלל שיקולים מקצועיים. נדמה כי האוצר מנסה "להעניש" את תושבי העיר אילת על רדיפת הבצע ויוקר התיור. קברניטי העיר הוציאו מאות אלפי שקלים על קמפיינים לטובת העיר אילת בכל פעם שנושא ביטול החוק עלה לכותרות במטרה להילחם ואף להתחנן בפני חברי הכנסת על עתידה של אילת. גם בבחירות לכנסת האחרונה שבה מכהן יאיר לפיד בממשלה כשר האוצר, העלו באוצר את נושא ביטול הפטור ממע"מ באילת כמו שפן ששולף הקוסם מהכובע וראש העיר המכהן מר מאיר יצחק הלוי נאלץ לצאת למגננה רחבת היקף ומסע שכנועים בכנסת על מנת להעביר את רוע הגזירה. במקביל, אנשים מביני עניין פעלו לטובת העיר במישור הארצי כמו ירון גינדי נשיא לשכת יועצי המס המכהן, שהתנגד נחרצות לביטול הפטור, ואני מצטט מדבריו  "עסקים באילת מתמודדים עם תנודתיות חריפה בין חודשי הקיץ והחורף, כאשר רווחי הקיץ אמורים לכסות את הפסדי החורף. ברגע שיוחל מע"מ על אילת, עסקים רבים יקרסו, והדבר יביא לאובדן מקומות עבודה רבים. במקביל, אילת מתמודדת עם תחרות עזה מול אתרי תיירות בכל אגן הים התיכון. החלת מע"מ על אילת תפגע בחלק מאטרקטיביות המקום, המושכת אליה תיירות". רק בחודש מאי 2013 התבשרנו סופית שהגזירה לא תיכלל בתקציב הדו – שנתי של הממשלה.

בעניין הטבות המס הכנסה שכורסמו בחוק אס"ח ניתן לומר שהאשמה העיקרית היא ניצול של החוק ובמיוחד בעניין העסקת עובדים ויצירת מצגי שווא של התאגדויות פיקטיביות וכל זאת על מנת לנצל את ההטבה למעסיק בשיעור של 20% ובמיוחד בתאגידים , טרם שינויו של החוק בעניין ביטול הטבת המס למועסקים שהם קרוב של בעל שליטה.

תמצית של מה היה ומה נותר לאילת בחוק אס"ח , יישובי ערבה והנגב , לעניין מס הכנסה. תחולת חוק אס"ח – שנת המס 1985. תחולת חוק הנגב – שנת המס 2001.

    תקרה חוק אס"ח תקרה ישובי ערבה תקרה חוק הנגב
           בשנת 2000 אין 10% 122,880 7% 0 0
           בשנת 2001 אין 10% 123,000 7% 83,750 10%
           בשנת 2002 אין 9% 124,800 6% 123,000 7%
           בשנת 2003 אין 4% 135,600 2.5% 131,280 3%
           בשנת 2004   בוטל   בוטל    בוטל 
           בשנת 2012 233,400 10% למשכורת עסק ומשלח יד בלבד  
           בשנת 2013 236,760 10% למשכורת עסק ומשלח יד בלבד      
           בשנת 2014 241,320 10% למשכורת עסק ומשלח יד בלבד      
           בשנת 2015 241,080 10% למשכורת עסק ומשלח יד בלבד      
           בשנת 2016 238,920 10% ליגיעה אישית!!      
           בשנת 2017 238,200 10% ליגיעה אישית!!      
           בשנת 2018 238,920 10% ליגיעה אישית!!      
           בשנת 2019 241,800 10% ליגיעה אישית!!      
           בשנת 2020 242,520 10% ליגיעה אישית!!      

הזיכוי לפי חוק אס"ח לא מוגבל בתקרה ובנוסף ניתן  להחיל את הזיכוי לפי חוק יישובי הערבה , (שמוגבל בתקרה). עד וכולל שנת המס 2002 היה ניתן להחיל זיכוי זה גם על הכנסה שלא מעבודה שהופקה בתוך ומחוץ לאילת. משנת המס 2003 בוטל הזיכוי על הכנסות שלא מעבודה לפי חוק זה והוא ניתן על הכנסה מעבודה ויגיעה אישית בלבד. למעשה בשנת המס 2003 אין זיכוי על הכנסות שלא מעבודה בכל מסלולי הזיכוי. הטבת המעסיק באילת בשיעור של 20% בגין העסקת עובדים באזור אילת בלבד , נותרה ללא  שינוי. הטבה זו  לא ניתנת בגין העסקת קרוב אצל יחיד , ובתאגיד לבעלי שליטה. בשנת המס 2004 –  בוטל הפחת הנוסף בגין רכישת נכסים באילת ויישובי הערבה בשיעור של 50% מהעלות, הטבה משמעותית כבדת משקל!! בוטלה הטבת המס בגין העסקת קרוב של בעל שליטה בחברה. המס בגין העסקת קרוב של בעל שליטה בתאגיד ישולם במלואו כמו אצל יחיד המעסיק את קרובו. הטבת הפחת הנוסף לעניין ניכוי לבעלי נכסים על פי תקנות מס הכנסה , (הנחות ממס על הכנסות של תושבי אילת ויישובי הערבה), התשל"ו – 1975 (להלן – "ההנחיה"), חזרה  בחודש 12/2008 בהוראת היועץ המשפטי של נציבות מס הכנסה מר משה מזרחי , אך רק עבור נכסים שנרכשו עד ליום 30.6.2003. בעקבות הנחיה זו תוקנו דוחות המס של הנישומים הנוגעים בדבר. את התיקון אחורה עבור שנת המס 2004 ולשנים "הפתוחות" נכון ליום 28/4/2010, היה ניתן לבצע רק עד ליום 31.12.2010. ביום 1.1.2006 בוטלה חלקית הטבת המס בשיעור של 20% למעסיק באילת. במקום לקבל הטבה בשיעור של 20% קולקטיבית בגין כל העובדים , ההטבה הפכה להיות פרטנית ועבור שכרו של כל עובד בנפרד. ניתן להבין מהטבלה שלאחר התדרדרות של שנתיים , בוטל לחלוטין הזיכוי במס בשיעור של 10% לתושבי אילת. ביום 1.1.2012 , לאחר 8 שנים , הוחזרה הטבת המס בשיעור של 10% לתושבי אילת במסגרת חוק אס"ח ובגרסה מצומצמת ביחס לחוק הקודם , כשהיא מוגבלת בתקרה מכסימלית של 233,400 שקל, וניתנת לבעלי הכנסות ממשכורת, עסק ומשלח יד בלבד.

אני מדגיש – בין השנים 2004 ועד 2012 , משך 8 שנים , תושבי אילת נותרו ערומים ללא זיכוי במס, זו פשוט בושה וחרפה פקידי האוצר צריכים להתבייש בכך ולדעתי האישית מדובר בצרות עין וזו גם הסיבה שלא יהיה באילת קזינו שיהפוך את העיר לאימפריה של תיירות ונופש, צרות עין של מי שמקבל את ההחלטות, נקודה.

שדרוג חוק אס"ח לעניין זיכוי במס החל מיום 1.1.2016
להזכירכם הטבת המס , זיכוי של 10% בכפוף לתקרה , נתנה לבעלי הכנסה ממשכורת, עסק ומשלח יד בלבד. העניין הזה קומם את ציבור הפנסיונרים באילת שחשו מקופחים, דווקא הם שזקוקים לכל שקל בגיל מבוגר אינם זכאים להטבת מס, שלא לדבר על ההוצאות הרפואיות והמחיר שהם משלמים לגור בעיר הכי פריפריאלית בישראל. ראש העיר של אילת מר מאיר יצחק הלוי , נרתם לסוגיה ובמשך כ- 3 שנים ניהל מאבק מול הגורמים הממשלתיים ובסופו של יום, ניצח והביא בשורה ששווה הרבה כסף לגמלאים שחיים באילת , גם הם יקבלו את הזיכוי בשיעור 10% לפי חוק אס"ח וזאת מיום 1.1.2016.
ביום 10.3.2016 תוקן חוק אס"ח (תיקון 8) וקבע בתוקף מיום 1.1.2016 כי הזיכוי יינתן לכל מי שיש לו הכנסה מ – "יגיעה אישית" ולא רק להכנסה ממשכורת, עסק ומשלח יד. המשמעות היא שמקבלי קצבה ייהנו מזיכוי של 10%. אך לא רק קצבאות ייהנו מכך, גם הכנסות מדמי אבטלה, גמלאות המוסד לביטוח לאומי, פיצויים חייבים במס, היוון קצבאות חייב, למעשה כל הכנסה מיגיעה אישית כהגדרתה בפקודת מס הכנסה , מזכה את התושב בזיכוי של 10%. ההטבה הזו שדרגה את איכות החיים של כלל תושבי אילת ובמיוחד של הפנסיונרים שזקוקים לכסף בגיל השלישי מאחר וזו הכנסתם היחידה, ואני מצפה שראש העיר שלנו מר מאיר יצחק הלוי לא יעצור פה וימשיך לשדרג את חוק אס"ח, זה עדיין לא מספיק ולא משתווה למחיר שאנו תושבי אילת משלמים כדי לגור רחוק מכלל השירותים שהמדינה מציעה במרכז הארץ.

לסיום , אני מקווה שלא רק נשמור על ההטבות הקיימות אלה גם נרחיב אותן ולא ניתן סיבה לאוצר המדינה לשלול מהעיר הטבות באופן סיטונאי כמו בעבר כי הפעם נישאר בלי כלום. על קברניטי המדינה לקדם את הרכבת לאילת, לא הגיוני שמדינות עולם שלישי סלולות במסילות רכבת מקצה לקצה ופה ימשיכו לחרוש את כביש 90 בשביל להגיע לנופש וגם אנחנו תושבי אילת לא נהנה מיתרונות הרכבת כמו ללמוד במרכז, לבלות, לראות משפחה מבלי להתעייף ולהישחק. לא מבין מה הבעייה לתת למעצמה כמו ארה"ב או סין לעשות את זה בשיטה כמו בכביש 6? למה כל החלטה כבדת משקל צריכה להתקבל בחלוף 30 שנה? צריך שיהיה פה קזינו, לא יהיה בעיר מנוע צמיחה אחר. צריך להחזיר את הטבת המס בשיעור של 10% ללא הגבלה בתקרה, במצב הנוכחי לגור באילת זו שליחות והמדינה צריכה לשלם לנו על זה ולא כמה שקלים אלא כסף גדול. צריך לסייע ולהשתתף בהשקעות של יזמים , קבלנים ומלונאים. ראש העיר צריך להילחם ולא להרפות מהכנסת על תכנת השער הדרומי. הקמת שדה התעופה הבינלאומי "רמון" זו רק יריית פתיחה. אני מקבל במשרד פורשים מעבודה בגילאי שנות השבעים שלהם, אילתים שורשיים תושבי אילת עשרות שנים, וחלק מהעבודה שלי זה לדבר על העתיד שלהם בראי המיסוי, ורובם המכריע מתכננים לעזוב את אילת כי הילדים לא גרים בה. זה עצוב כי אם הייתה תחבורה כמו רכבת מהירה לאילת זה לא היה קורה ודווקא בפנסיה שלהם הם היו יכולים להנות מהעיר המדהימה הזאת.

                                                            -סוף-

נגישות